תפריט
תפריט
הטיפול היונגיאני מאפשר התבוננות ויצירת קשר מחודש לעושר פנימי שטמון בנו.
פסיכולוגיה אנליטית – תורתו של ק.ג. יונג.
יונג המייסד של הפסיכולוגיה האנליטית, מציג הבנה רחבה ומקיפה ביותר על הנפש האנושית. התיאוריה שלו כוללת את המבנה והדינמיקה של הנפש בהיבטים המודעים והלא-מודעים שלה, סוגי טיפוסים ועמדות, נשיות וגבריות ועוד. המושג המרכזי של הפסיכולוגיה האנליטית הוא תהליך האינדיבידואציה. בדומה לאברהם שהלך בעקבות הקול: "לך לך מארצך, ממולדתך ומבית אביך" יש שלב בחיים, בעיקר במחציתם השנייה, בו אנו מרגישים צורך לעזוב את התבניות המוכרות לנו, את הדפוסים שקיבלנו מבית הורינו ומהחברה שלנו ולהיות יותר בקשר עם מהותנו והייחודיות שלנו.
האינדיבידואציה היא תהליך שבו האדם מרחיב את התודעה שלו, מכיר בהימצאותם של היבטים שונים בתוכו ומקבל עליהם אחריות – הכוונה לאותן תכונות ורגשות אנושיים שאינם מוצאים חן בעיננו, אותם אנו מנסים להסתיר גם מעצמנו. קבלה של היבטים אלו בתוכנו שיונג קרא להם "הצל" מאפשרת לנו קשר נכון איתם, כי אחרת הם נמצאים בלא מודע ומפעילים אותנו משם.
יונג דיבר על הניגודיות והפרדוקסליות של הנפש, ועל כך שבתהליך האינדיבידואציה גדלה היכולת של האדם לקבל ולהכיל את הניגודים – בתוכנו ולכן גם את ההבדלים והניגודים ביננו לבין הזולת. בין הניגודים שיונג עסק בהם הם העולם החיצוני והמודע לנו – יעדים, הישגים, התמודדויות לבין העולם הפנימי שלנו והלא-מודע האישי והקולקטיבי. יונג חשב שגם בטיפול יש חשיבות לשמור על איזון בין שתי מציאויות אלה.
הלא-מודע-הקולקטיבי, מושג שיצר יונג, כולל בתוכו את אוצרות כל שנות הניסיון והחוויה והחכמה האנושית וקשר נכון איתו מעשיר את חיינו ואת הייחודיות שלנו ומעניק לנו משמעות. היבט חשוב נוסף בגישה היונגיאנית הוא הפן הרוחני של האדם.
הפסיכולוגיה האנליטית היא גישה מקיפה ורחבה, הנוגעת בנושאים מגוונים של הנפש האנושית, ההכשרה האנליטית ארוכה וכוללת בנוסף ללימודים, גם הדרכה ואנליזה יונגיאנית.
למי מתאימה הגישה
הגישה היונגיאנית, בנוסף לעושר המחקר והיידע אודות נפש האדם מתייחסת לכל מטופל כאל יחיד וייחודי ומנסה להבין את עולמו ואת צרכיו ולהתקדם לפי הקצב הנכון לו. המפגש הטיפולי צריך להיות אנושי ואישי. הגישה היונגיאנית לא מתמקדת בפתולוגיות, בכישלונות ובפגמים אלא בפוטנציאל התפתחות הנפשית של האדם.
התרפיה היונגיאנית מתאימה למי שנמצא במצבי מצוקה, משבר או ב'צומת דרכים', מתמודד/ת עם פחדים או חרדות, כשקשה לנו הסתדר עם אחרים, כשיש פער בין מי שהיינו רוצים להיות לבין המציאות, או כשאנו מתמודדים עם שאלות קיומיות. למי שזקוקה להפנות מבט פנימה להכרות נוספת עם עצמה ועם המשאבים הפנימיים, למי שמרגיש חוסר מנוחה ללא סיבה ברורה, מי שרוצה להבין את עצמו ואת המניעים שלו טוב יותר.
הטיפול היונגיאני מתייחס לרבדים השונים של הלא-מודע, למן האישי ועד הקולקטיבי, תוך הדגשת הסתגלותו של היחיד לעולמו הפנימי כבסיס לפיתוח יחס הרמוני עם עצמו ועם סביבתו. הפעלת המרכיב המיסטי בנפש דורשת התייחסות למצוקות שעיצבו את חייו של האדם, ילד או בוגר, כפי שמוכר לנו בגישות טיפוליות שונות. בנוסף גם מעוררת את פעולתם הספונטנית של כוחות הריפוי הטמונים בנפש, דרך חידוש הקשר עם הארכיטיפים.
לצורך כך, הטיפול משתמש בכלי טיפול מוכרים בעולם הפסיכותרפואטי אך גם נעזר בחלומות ובצורות מבע אחרות של רבדי הלא-מודע השונים (ציור, פיסול, דמיון פעיל ועוד), ולהבנתם, אנו עושים שימוש בידע מתחום המיתולוגיה, אגדות העם, טקסי הפולקלור והיצירה הפלסטית והספרותית. כל אלה מהווים מצע להתפתחות היחיד ולהתמודדותו עם מצוקותיו ויכולתו לקחת חלק בחברה בה הוא חי ופועל.
בשל הגישה הרחבה של התפיסה, היא פלורליסטית, ומעודדת את המטפל לשלב בטיפול מיכולותיו האישיים, מכישוריו ומידע האחר שצבר בחייו
המטרות הטיפוליות שונות במחצית החיים הראשונה ובמחצית החיים השנייה. בגיל צעיר ננסה לגבש את כוחות האגו, לחזק את היכולת לשאת תסכול, להוציא אל הפועל, ולהגיע להישגים בעולם החיצוני – בלי לאבד את הקשר למהות הפנימית, ליצירתיות. במחצית השנייה של החיים יש אפשרות לעסוק יותר במהות, במשמעות ובעולם הפנימי האישי.
יש שיבואו במטרה לפתור בעיה מסוימת, לעבור משבר בצורה מיטבית ויש שיבחרו להישאר לתהליך ארוך יותר – שיונג קרא לו האינדיבידואציה. לפעמים אירועים במהלך החיים מנתקים אותנו מהעושר הנפשי שלנו, ואנו מרגישים מיובשים ומחפשים טעם ומשמעות לחיים. הטיפול היונגיאני מאפשר קשר מחודש עם מהותנו וחידוש הקשר לעושר פנימי הטמון בנו המביא איתו תחושה של חיות ומשמעות.
© כל הזכויות שמורות ליעל טרייבר
