מאת: לבנה, ש. , טרייבר, י. (2020). הארי פוטר ושבעת החלומות: חלומות ספרותיים כמבטאים תהליכי שינוי והתבגרות של הגיבור. פסיכולוגיה עברית.
פי הגישה היונגיאנית, בחלום טמון מסר מהלא-מודע הבא לידי ביטוי באמצעות סמלים. חלומות המתוארים בספרות מעלים תכנים הקשורים לגיבור הסיפור, וניתוח יונגיאני שלהם עשוי להעמיק את הבנת הקורא ביחס לתהליכים הנפשיים העוברים על דמות הגיבור. מאמר זה מתמקד בשבעה חלומות של הארי פוטר, גיבור סדרת הספרים הקרויה על שמו, וקושר בין התכנים הסמליים העולים בחלומות לבין תהליכי ההתפתחות של הגיבור והדרך שהוא עובר במסעו. ניתוח החלומות מסייע לראות את מסע ההתפתחות של הארי פוטר כמקביל לעלילות גיבורים מיתיים, שלפי הגישה היונגיאנית מייצגים את מסע ההתפתחות של הנפש.
"לא טוב לשקוע בחלומות ולשכוח לחיות"
"ברור שזה קורה בתוך הראש שלך, הארי, אבל למה, תגיד לי, זה אומר שזה לא אמיתי?"
אלבוס דמבלדור
הארי פוטר הוא גיבור סדרת ספרי פנטזיה בת שבעה חלקים, פרי עטה של הסופרת הבריטית ג'יי קיי רולינג. הספרים זכו גם לעיבוד קולנועי והפכו פופולריים מאוד בשני העשורים האחרונים בקרב ילדים ומבוגרים כאחת. כתיבתה של רולינג סוחפת, והיא מרבה לשזור בה מיתוסים וסמלים מעולם המיתולוגיות והנצרות המהדהדים בנפש הקורא (לבנה, 2010), ושבתפיסה היונגיאנית מתייחסים לארכיטיפיים – תבניות ותכנים נפשיים המשותפים לכלל האנושות ונמצאים בלא-מודע הקולקטיבי. ספרי הארי פוטר שייכים לסוגה הספרותית של עולמות מקבילים המתקיימים זה לצד זה – מציאות ופנטזיה. לאורך כל ספרי הסדרה רולינג מתארת חלומות וחזיונות רבים של הגיבור הארי פוטר. מאמר זה יוצא מנקודת הנחה כי לחלומות ספרותיים יש תפקיד חשוב בהבנת הדמויות. במאמר אנו בוחנות את התוכן, התהליכים והסמלים בכמה מחלומותיו של הארי פוטר על פי פסיכולוגיית המעמקים של יונג, ומראות כיצד אלה מבטאים תהליכי שינוי והתבגרות העוברים עליו.
החלום במציאות ובספרות לפי פסיכולוגיית המעמקים
שליש מחיינו אנו מבלים בשינה, במהלכה אנו עוברים בכל לילה מעגלי שינה המסתיימים כולם בחלום, התרחשות פיזיולוגית המכונה שנת Rapid Eye movements) REM). מדי לילה אנו חולמים לפחות ארבע פעמים, כל חלום שונה מקודמו. לפי תורתו של יונג, תוכני החלום משמשים כמנגנון של ויסות נפשי עצמי, ושבאמצעותם מגיעים למודעות (עוברים מהלא-מודע למודעות) מצבים אשר התרחשו בעבר אך הודחקו אל הלא-מודע (Jung, 1975). ההנחה היא שככל שהמודע שלנו מושפע מדעות קדומות, טעויות, פנטזיות ורצונות ילדותיים כך ירבו הקונפליקטים הפנימיים והתכנים שאותם נדחיק. החלום מנסה להשיב את האיזון הפסיכולוגי, לפצות או להשלים את החסר או את חוסר האיזון המאפיין את המודעות (Jung, 1964). לפי תפיסה זאת, אפוא, ברוב המקרים החלומות משמשים כגורם מנחה חיובי, והם אף עשויים ללוות תהליכי אינדיבידואציה המתרחשים בערות (Hall, 1983), ולחבר את החולם לכוחות ומשאבים הקיימים בתוכו באופן פוטנציאלי כדי לסייע לנפש בעתות מצוקה להתארגן לקראת הבאות. לעתים טמון בחלום תוכן המקדים את המודעות או התרחשות עתידית, כאזהרה או כהתוויה של פתרון. לפי יונג, אין מדובר בנבואה או בנס; לדבריו, ההסבר לכך הוא שיש בלא-מודע ידע מצטבר רב ומגוון מההיסטוריה האנושית, הרבה יותר מזה הנגיש לאגו המודע (Jung, 1964, 1975).
